האם כלבכם רוק-סטאר או גרופי

דמיינו לכם סיטואציה מוכרת בנוף העירוני: אדם רכוב על אופניים, ואחריו משתרכת להקה של בין שישה ל-12 כלבים. המראה מעורר בכם השתאות ואולי הערצה כלפי הבחור שמצליח להשתלט על כל כך הרבה כלבים. בלהקתו כלבים מכל הסוגים, המינים והגדלים, חלקם גזעיים וחלקם מעורבים, ונראה שכולם מסתדרים היטב אחד עם השני. למראית עין, הכלבים מוציאים המון אנרגיה, מפתחים כישורים חברתיים עם הסובבים אותם, ובעליהם מקבלים תמורה נפלאה לכספם – כלב עייף, מאוזן ושמח. אך האם זו האמת? המשיכו לקרוא והחליטו בעצמכם.

ה"גרופיז" – אז והיום

כידוע, מקורו של הכלב הוא בזאב האפור, שבניגוד לדעה הרווחת, הינו חיה חברתית ביותר ולכן צועד הוא בלהקות (זאבים בודדים הינם נדירים). להקות הזאבים בטבע, ללא יוצא מן הכלל, מורכבות מזאבים שיש ביניהם קרבת דם – אב, אם וצאצאיהם. מנהיגי הלהקה (ה"אלפא") הם האב והאם, ושינויים בהנהגת הלהקה מתבצעים בצורת הפגנה של עליונות פיזית, באמצעות קרב או משחק אגרסיבי. מלבד קשר הדם, ישנה התאמה מדויקת בין חברי הלהקה - במימדיהם, בגילם, ביכולותיהם הפיזיות ובהיותם מאוחדים להפליא בעת ציד של טרף.

ובחזרה אלינו – בעיר הגדולה, להקות הכלבים אינן הפתרון האולטימטיבי לכלב! אמנם הכלב העירוני פורק אנרגיה בלהקה, הצועדת אחר מוליך כלבים, אולם ספק גדול אם בזמן צעידתו עם הלהקה העירונית הכלב מרגיש שייכות ללהקת הכלבים, כמו שזאב מרגיש בקרב להקת הזאבים. התוצאה היא שהכלב הופך לחלק מ"להקה" בעל כורחו וכאן מתחילה הבעיה.

ההבדל בין הלהקה העירונית ללהקת הזאבים

הלהקה העירונית אינה דומה כלל ללהקות הזאבים המפוארות. ראשית, כלבי הלהקה העירונית - או בכינויים - ה"גרופיז", לא באמת בחרו להתקהל יחד, אלא נבחרו באופן שרירותי להיות חלק מלהקה לא להם.

שנית, ברוב הלהקות העירוניות, תמיד יימצאו מספר "גרופיז" שאינם מאוזנים, אשר עלולים להדיח כלבים נורמטיביים להתנהגויות לא רצויות ואף גרוע מכך – לפגוע בהם, פיזית או נפשית. מקרים רבים מדווחים על כלבים שנפצעו כתוצאה ממפגשים לא סימפטיים בתוך הלהקה העירונית (דמיינו קרב "פוגו" במופע רוק, שהתחיל בגלל איזה גרופי מופרע שהחליט לדחוף אנשים כי "זה קטע מגניב").

כמו כן, רמת האנרגיה של כל כלב שונה מהותית בלהקה העירונית - ישנם כלבים קטנים אשר לא יכולים "לסחוב" כמו אחרים (פינצ'רים, צ'יוואוות וכו'), אך כרוכים אחרי הלהקה המאלצת אותם להיסחב אחריה. כמו כן, ישנם כלבים גדולים שאמנם מסוגלים לסחוב, אך פעילות גופנית מרובה עלולה להזיק קשות למפרקיהם. ומה לגבי גזעים? יש הבדלים עצומים בין היכולות הפיזיות של כל גזע. למשל, ישנו הבדל משמעותי בין כלב מגזע פיטבול לכלב מגזע ויסלה. אמנם שניהם כלבים מאוד אנרגטיים, אך לא ניתן להשוות את העוצמה המתפרצת של הפיטבול לזאת של הויסלה, כמו שלפיטבול אין את סיבולת הלב-ריאה של הויסלה, שמסוגל לגמוע עשרות קילומטרים ללא מאמץ.

לא חשוב עד כמה אנחנו, בני האדם, יצורים חברתיים, המפגש היומיומי עם אנשים שאיננו מכירים או לחלופין איננו מסתדרים עמם, יכול להיות מתיש ולעתים אף מלחיץ. פעמים רבות אנו נמצאים באירוע חברתי בו איננו מתחברים לאיש ורק רוצים לחזור הביתה, אל התה עם הלימון והספרים הישנים. דווקא במקרים שכאלה, הכלב מאוד דומה לנו, רק עם מים, כדור טניס, ו... ספרים ישנים, או חדשים, ובעצם כל מה שלעיס.

מיהו מנהיג הלהקה העירונית?

מנהיג הלהקה, הוא הדוגווקר, אשר רתום למספר לא מבוטל של כלבים, הינו אדם מוכשר ללא ספק. לא קל לשלוט על מספר רב של גרופיז בו-זמנית, וזה חייב להיכתב לזכותו. עם זאת, יש לשאול מהי רמת תפקודו כאשר פורץ ריב בין שני כלבים בלהקה. ראשית, מכיוון שמדובר בלהקה, אז היא נותרת להקה באהבה וגם במלחמה, ולכן ריב בין שני כלבים, עלול להפוך תוך רגע למלחמה כוללת, וידוע לכולם, שבמלחמה אין מנצחים, רק מפסידים.

השאלה שנשאלת היא, איך אותו אדם שכורך סביבו עשרה כלבים ויותר, מתמודד עם מלחמה כוללת שכזאת??? ובכן, התשובה די פשוטה, יהיה מקצועי אשר יהיה, במהלך ריב שכזה, יכולות ה כלבן להפריד בין כל הכלבים, בלי לפצוע אותם ולהיפצע בעצמו, הן די מצומצמות, וככל הנראה, רבים מכלבי הלהקה יעבירו את הערב עם בעליהם במרפאה הווטרינרית הקרובה לביתם.

בעולם המערבי מתחילים להבין, שהולכת כלבים בלהקה לא הומוגנית עושה יותר נזק מאשר תועלת בעבור הכלבים. לדוגמא: מועצת צ'לסי וקנסינגטון שבלונדון, אנגליה, החליטה להגביל את מספר הכלבים שמותר להוליך בלהקה ל-6; בטריבורון, קליפורניה, ארה"ב - אף הגבילו את מספר הכלבים בלהקה ל-3.

אז איך אתם מוצאים את הדוגווקר הנכון בעבורכם?

כלבכם הוא חברכם הטוב ביותר, אתם לא צריכים לשכנע אותנו, הוא פשוט יהיה שם בשבילכם, תמיד. אתם יודעים עליו המון, איפה הוא אוהב שמלטפים אותו, מהו מקום הרביצה האהוב עליו, איזה צעצוע גורם לו להשתגע ומהו החטיף שבשבילו הוא מוכן גם למכור את אמא שלו (הביולוגית).

משום מה, האהבה הבלתי מתפשרת כלפי כלבכם אינה באה לידי ביטוי כאשר אתם מפקידים את חייו בידי דוג ווקר. רבים שוכחים או מתביישים לשאול שאלות חשובות כגון: מהו ניסיונו של אותו דוגווקר? מה ההכשרה שעבר? האם אי פעם נפצע/נגנב כלב תחת משמרתו? אם הוא לוקח כלבים בלהקה, היכן הוא משאיר אותם כאשר הוא עולה במדרגות לאסוף את הכלב הבא? האם כל הכלבים שבלהקה מחוסנים/מסורסים/מעוקרים? האם אפשר לקבל המלצות מלקוחות אחרים? מה נוהל הטיפול בכלב שנפצע? האם קיים ביטוח המכסה הוצאות רפואיות על כלבים שחלילה נפצעו בזמן שהיו איתו? האם הוא מנפיק חשבונית מס?

אמנם רבות משאלות אלה אינן נעימות, ויש בעלי כלבים שירגישו לא נעים לשאול אותן, אך לדעתנו, שאלות אלה חייבות להישאל כאשר אתם מראיינים אדם המועמד לקחת את מפתח ביתכם ואת כלבכם תחת חסותו.

טיולים אישיים - כי הכלב הוא רוק-סטאר

טיול אישי עם כלבן מקצועי בעל ידע, ניסיון והכשרה משפיע על כלבך בצורה חד משמעית! תפקידו של הטיול האישי הינו לשים דגש על צרכיו של הכלב מצד אחד ולהקפיד על בקשותיו של בעליו מצד שני. הטיול האישי יוצר סביבה מושלמת לתרגול המשמעת הבסיסית וההקשבה של הכלב, כמו-כן, מטרתו להתוות התנהגויות חיוביות ולהכחיד התנהגויות שאינן רצויות. אך הכי חשוב, בהולכה אישית הכלב מקבל 100% יחס נכון ואהבה - ממש כמו רוק-סטאר.

התוצאה הסופית בהולכה האישית הינה כלב בריא, שהוציא אנרגיה באופן יצרני, הבין את הגבולות שלו וקיבל גירויים מספקים למוחו על ידי מנהיגות חיובית של כלבן מקצועי. בהולכה אישית, כוכב הרוק שלכם נחשף באופן אותנטי לקשרים חיוביים עם כלבים אחרים, מפגשים לא רצויים אינם נכפים עליו כמו בלהקת גרופיז, ותהליך הסוציאליזציה בינו לבין אנשים ובעלי-חיים אחרים הינו טבעי ולא מאולץ.

אז החליטו בעצמכם, האם הכלב שלכם הוא רוק-סטאר